רש"י על סוטה מ״ב ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה מ״ב ב:ג׳
3 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לְכָדוֹ פִּיו לְאוֹתוֹ רָשָׁע. אֶחָד: ״בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי״, וְאִידַּךְ: ״אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְגוֹ׳״. וְאִידַּךְ, דְּקָאָמַר לֵיהּ לְדָוִד: ״הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת״. דָּוִד נָמֵי אֲמַר לֵיהּ ״אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן״! הֲדַר אֲמַר לֵיהּ: ״וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ״.
פירוש רש"י על סוטה מ״ב ב:ג׳
3 לכדו פיו - אמר פיו את כשלונו:
4 וירד אלי - משמע עלי שהוא יגבר דהוה ליה למימר וילחם אתי:
5 ואידך והכני - ואע"ג דהדר אמר ואם אני אוכל לו והכיתיו מכל מקום פתיחת פיו לרעתו:
6 דוד הדר קאמר ליה ואני בא - ואין זו פתיחת פה לרעה דאמר ליה אתה בא למשול בי על ידי דבר שאין בו ממש ואני בא למשול בך בשם שהנצחנות שלו: